בתוך הגל

בתוך הגל זו מן תקופה כזו, שבה יש הרבה גלים, והם באים ממש ממש בלי הכנה, וכשהם באים הם מציפים את כל הגוף, בכאב ובדמעות, או במחנק בגרון, ואז כל מה שנותר לעשות זה לשכב על הגל, לתת לו לשאת אותי, לתת לו להציף הכל מסביב, לתת לגוף להתרגל לשקט שאחר כך. אין הרבה פעמים אפילו סיבה מסויימת לגל, זה בא ביום טוב, זה בא ביום רע, זה בא גם סתם. זה לא כי נזכרתי, זה לא כי שכחתי, זה פשוט בא. ואני.... על הגל, נותנת לו לשטוף. כן, אני יודעת, זה ״לפי הספר״, איזה כיף להיות ״לפי הספר״, זה בדיוק בטווח הזה של בין כמה חודשים אחרי לשנה. ״לפי הספר״. יופי, אז לפי הספר, איך אני נכנסת עכשיו לאופטומטריסט לסדר את המשקפיים עם כל הדמעות האלה .....