- Apr 30, 2020
זכרון פנימי וחיצוני
לפני כמעט שבוע היה יום השנה של אופירי, שלוש שנים. ברוח הימים הללו ציינו אותה באזכרה קצרה וקטנה. אחרי האזכרה וחיבוקי העיניים והמרפק, חזרתי הב
- Apr 1, 2020
אזכרה בימי קורונה
אלה ימים מוזרים, ממש, בשנתיים הקודמות כולי הייתי בימים האלה, שבין פורים לפסח, הגוף שלי הרגיש מחדש את הימים האלה, בהם לאט לאט אופירי עזבה את
- Dec 25, 2019
באתי לפני הסופה
באתי לפני הסופה, לבדוק שהכל בסדר, איכשהו באופן מוזר, כמה שאני
אוהבת גשם, הוא תמיד ממלא לי את הלב, אבל מאז שנפרדת מעולם הזה, אני בעיקר רוצה
- Oct 27, 2019
להפוך עולם ולהפרד, זכרון
בכל פעם שעולה התמונה הזו, היא באה עם כל מה שהיה סביב, עם הבטן המתהפכת, עם הניצוץ בעיניים, עם הידיעה שעוד מעט נפרד ועם הרצון לחיות.
- Jun 6, 2019
להרים ידיים
יש דברים מרגשים ממש, שלוקח לי עוד זמן להתרגל שהם קורים, למרות שהם כבר ממש קורים. ״איך אני עושה את זה, איך אני בעצם אומר לחולה ולמשפחה...
- Apr 25, 2019
שנתיים, בלי כותרת
שנתיים. הבוקר זה שנתיים. הרבה כתבתי פה על חיים בלעדייך, על החיים בכלל, והפעם הגיע הצורך לכתוב דווקא על הימים והשעות האחרונות. על האמת, האהבה
- Mar 6, 2019
"שלא כדרך הטבע"
במיוחד ליום האישה. המשפט "שלא כדרך הטבע" החזיר אותי דווקא אל הטבע שלי, כאישה, כאמא. דווקא מהמקום הזה, כשאני מתבוננת על התפקיד המלא
- Dec 6, 2018
ההיררכיה של המוות
הנטייה שלנו לסדר דברים בצורה היררכית, התפיסה החברתית של מה נחשב אבדן קשה ומה פחות, מקשה עלינו בהתמודדות עם האבל שלנו, ולא רק למי שאיבד, לכול
- Sep 13, 2018
לשכוח, לפעמים
יש ימים, שאני שוכחת. מה זאת אומרת שוכחת ? זה אומר שיש שעות, שבהן אני מרגישה שאני אמא רק לאחת, שאמהות לאופיר היא משהו רחוק שלפעמים נדמה...
- Aug 29, 2018
לרצות לקום בבוקר
לפני יומיים הבנתי משהו. הרבה אני שומעת את המשפטים, ״איזו השראה״ ו״כל הכבוד לך שאת מוצאת את הכח לתמוך באחרים״ ו״כמה כוחות״. למרות שבתוך...