- שרית צור
פרחי אביב
בכל פעם שאני עושה את הדרך לבית הקברות, בעיקר בעונה הזו, אני חושבת איך ביד מכוונת מופלאה הבית שלך עכשיו ממוקם במקום הזה. הדרך לבית הקברות היא כביש צר, מתעקל, כאילו בכלל לא שייך לעיר שנמצאת מעבר לגשר, מן עולם מקביל חלומי. דרך מלאה בשדות ירוקים, של תות ובצל ירוק שמתחלפים עם העונות, בגבעות ענקיות של חרציות, בנוף אקליפטוסים
מרחוק ומרחבים על גבי מרחבים של שמיים כחולים, אפורים, לבנים, מאובקים, תלוי בעונה.
משהו מקדים השנה, אולי זה רק בתחושה שלי בפנים, אבל אני זוכרת מלא חרציות בדרך אלייך כשהבאנו אותך לשם, והשנה פתאום, עוד לא חלפה שנה והחרציות כבר בסופן.
כמו אומרות ״שימי לב, אנחנו פה, ונשוב״.
כמו אומרות ״יש לנו את הקצב שלנו, אנחנו באות כשמתאים והולכות כשמתאים״,
כמו אומרות ״תראי כמה שמחה בעיניים אנחנו מביאות, גם כשהדרך מתעקלת, גם כשהיא מובילה לגעגוע״,
כמו אומרות ״אנחנו פה וזה יותר חזק מהכל״.
ופרחי האביב הללו הם כמו הלב שלי בימים האלה,
שמח על תנועה חדשה שמתרחשת בתוכי ובאותה המידה כואב ומוזר לו שאת לא כאן במושב האחורי באוטו.
הקצב של פרחי האביב הללו הוא כמו הקצב שפועם סביבי, יום אחד בהתרגשות ותזוזה, יום אחד בקושי ועייפות ואז פתאום שוב בהתעוררות.
הצבע של פרחי האביב הללו הוא כמו צבע המחשבות שלי, רגע צבעוני, בוהק, מלא, רוצה לטרוף את העולם, ורגע מתכנס, לבד, דהוי.
בדיוק לפני שנה בזמן הזה היו הימים האחרונים שהצלחת אפילו לעמוד, הימים האחרונים שרצית להיות בחוץ, הימים שבהם העיניים שלך כבר התחילו להראות שאת נפרדת.
ובדיוק עכשיו הכל פורח וחי, בחוץ ואצלי בפנים.
ולפעמים זו עוצמה אדירה, ולפעמים זה אבסורד גדול ובלתי נתפס.
זה לרוץ קדימה ופתאום לא להבין איך אני מסוגלת.
זה לרצות לעשות הכל ובו זמנית להבין שיש גבול לכוחות.
זה מאוד מתעתע, להיות בתוך תהליך שיש בו הרבה התקדמות, דיוק לעצמי, דיוק את עצמי לעולם, להרגיש את העולם מגיב ואז פתאום להרגיש את הריק, את החלל, את הראש שלא ממש מבין לפעמים.
זה ה״גם וגם״ הזה, שקורא לי להיות מומחית בלחיות אותו שוב ושוב ושוב.
חג שמח שיהיה לנו,
עם כל הפריחות שלו,
עם כל הפרידות שבו,
עם כל חופש הבחירות שבו, לראות הכל גם וגם ולא לוותר על אף צבע, על אף תחושה, כדי שנהיה שלמים.
_______
כדי לקרוא עוד דברים שכתבתי, אתן.ם מוזמנות.נים להגיע לכאן
כדי לקרוא עלי, אתן.ם מוזמנות.נים לכאן
כדי לשמוע מדי פעם על פוסטים חדשים ופעילויות שונות שאני עושה, ניתן להרשם לעדכונים בצד/תחתית העמוד ולהצטרף לקהילת הבלוג.
ואפשר לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלי
#בואו_נדבר_על_מוות,אחרת
