

אזכרה בימי קורונה
אלה ימים מוזרים, ממש, בשנתיים הקודמות כולי הייתי בימים האלה, שבין פורים לפסח, הגוף שלי הרגיש מחדש את הימים האלה, בהם לאט לאט אופירי עזבה את
Apr 1, 2020


שגרה שמייצרת שדרה, בימי קורונה ובכלל
כשאופירי חלתה, התחילה שגרה חדשה, אבל האמת שהיא לא היתה שגרה בכלל, פתאום הימים התחילו ואף יום לא דמה ליום שקדם לו. מאז, ובמיוחד עכשיו כימי הק
Mar 25, 2020


דברים שצריכים להאמר בימי קורונה
אין דבר שהקורונה מביאה אלינו יותר מאשר את פחד המוות שלנו, כחברה. יש את הפחד ה״רגיל״ שלנו ממוות, ויש את הפחד ממה נמות.
אז איזה מוות נחשב וא
Mar 9, 2020


לתרגל לשחרר
יש משהו בצורך הזה לדאוג שלכולם יהיה בסדר, דווקא עכשיו, כשלא בסדר, שלפחות יהיה בסדר, אז זהו, לומדת לאת לאט לשחרר את האחריות הזו.
Feb 29, 2020


על חולשה, זהו, בלי לשים חוזק ליד
לא מעט מילים על להיות חלשה, ככה, בלי לשים חוזק ליד, בלי לנסות לסדר את זה מהר, בלי להוציא את הלימונדה. ככה חלשה.
Feb 10, 2020


מחשבות על קדושת החיים
חשבות טריות, קצת אחרי ההרצאה ושיח שהנחתי לפני כמה ימים במפגש למידה של הקהילה הרפורמית בראש העין.
"המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם
Jan 22, 2020


באתי לפני הסופה
באתי לפני הסופה, לבדוק שהכל בסדר, איכשהו באופן מוזר, כמה שאני
אוהבת גשם, הוא תמיד ממלא לי את הלב, אבל מאז שנפרדת מעולם הזה, אני בעיקר רוצה
Dec 25, 2019


מגבלת הכאב
כשההתמודדות שלי עם הכאב הפיזי, הפכה פרטית מאוד, פנימית מאוד.יש , לו איכות כזו לכאב פיזי שמשפיע על כל ההוויה עם הגבולות שלנו.
Dec 8, 2019